TwitterFacebook

אלימות – יש מי שמגן עליכם

כמה פעמים נתקלתם באלימות? נושא האלימות בקרב בני נוער הוא חיידק אלים בפני עצמו. כולם חווים זאת בצורה זו או אחרת, אך לא לכולם יש את הפיתרונות ולא כולם יודעים כיצד להתמודד עמו. מאת מעין ברדה.

אלימות. מילה כה קצרה ועם זאת אין להעיז לזלזל בעוצמתה. פיזית, מילולית, צורבת וצורמת. כמו נגיף היא חודרת לכל תחום, שטח-שטח ומשאירה את חותמה. לא עוצרת ובטח שלא מתפשרת. ממשיכה בשלה, מצחקקת בצחוק גדול על הקורבנות ומשחיתה בהנאה את מה שעוד הספיק להינצל. בראיון עם רועי ולדמן, ראש משרד חקירות ומודיעין ויעקוב מרעי, ראש חוליית נוער-משטרת כרמיאל, נוכחתי לדעת שהנפגע יכול לצאת מיחסי המזיק-ניזוק, אם רק ירצה בכך. אבל כמו בכל משימה גדולה לא די לאדם לסמוך רק על עצמו. אדם שמרגיש שאבולוציית חייו כפתה עליו להיות אלים, מוכח לדעת שישנן אינסוף עמותות, מוסדות ואנשים טובים שנלחמים באלימות בכל נפשם. די רק שיילחש "אני כאן".

מהי ההגדרה המשטרתית לאלימות?

רועי ולדמן: "ההגדרה המשטרתית מתבססת על חוק העונשין המסביר מהי תקיפה: המכה אדם, נוגע בו, דחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית-הרי זו תקיפה. הפעלת כוח-לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז ריח או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות"

ממה נובעת אלימות בקרב הנוער לדעתך?

ולדמן: "שעמום, מאבקי כוחות על שליטה בביה"ס, כבוד, סכסוך בנוגע לבחורות, מרגישי נחיתות של חלק מהתלמידים שמרגישים שלאחרים יש יותר שכל\כסף\מעמד גבוה יותר בחברה ולכן כדי להרגיש שווים אליהם הם נוקטים באלימות. כמו כן ילדים שחווים אלימות בביתם מוציאים את האגרסיות שהם צוברים כלפי תלמידים אחרים".

מהו המקרה הקשה ביותר שנתקלת במהלך תפקידך וכיצד טיפלת בבעיה זו?

ולדמן: "יעקוב, נער ושב הצפון הגיע לאזור לבקר את חברתו כאשר במהלך הביקור היה לו ויכוח עם ידיד של חברתו ואז הידיד שלף כלי חד והחטיף לו בראש, דבר שגרם לו לשבר בגולגולת. הנער הנפגע פונה לבית חולים. הנערה זומנה לתחנת המשטרה והייתה מאוד נסערת ונרגשת ואפילו בכתה. הסברנו לה את הטיפול המשטרתי והגשנו לה את הסיוע הדרוש. היא הופנתה לשירותי הרווחה לקבלת סיוע פסיכולוגי. ווידאתי אישית שהיא תגיע לקורבן לביה"ח ותשב איתו מכיוון שאני מאמין שביקור זה היה נחוץ לה. לגבי הנער הפוגע, הוא פונה לביה"ח בסיוע המשטרה שהזמינה את האמבולנס וכל מה שדרוש ולמחר כאשר חוקר הנוער הגיע אליו לביה"ח, הבחור נדהם, לא ידע שהמשטרה לקחה את המקרה שלו ברצינות ובחומרה. הנ"ל הופנה לטיפול הרווחה והפסיכולוגי. הפוגע פעל ועבר בעבירות אלימות שעליהן המשטרה לא יכולה לעבור בשתיקה ולכן הוא כעת במאסר".

מה עושה המשטרה כדי למגר את האלימות שבקרב הנוער?

"המשטרה מפעילה הרבה משאבים כדי למגר את תופעת האלימות בקרב בני נוער ע"י הרצאות בבי"ס וכנסים ובכלל,כל אירוע של בני נוער באזור, המשטרה משתדלת לטפל באירוע ע"י כמה שיותר שוטרים וחלקם שוטרים סמויים. כמו כן יש לנו חוקרי נוער שעברו הסמכה מיוחדת לעבוד עם בני נוער".

האם טיפול המשטרה בבני נוער עבריינים הוא מספיק תקיף או שהוא לא מרתיע ומאפשר המשך פעילות אלימה מצד בני נוער אלו?

"אני חושב שטיפול משטרת ישראל בבני נוער הוא טיפול חינוכי ומשקם מחד, ועונשי מאידך. מאחר והנחיות הטיפול בבני נוער מאפשרות שיקול דעת רחב. ברור לנו כי לא כל קטין אשר מגיע למשטרה הינו עבריין מועד אלא לעיתים נקלע לסיטואציה מאיימת ואנו כמשטרה צריכים לסייע לו בעזרת משפחתו להבין את הטעות שעשה, כי אנו באמת חושבים שמדובר בטעות ולא בכוונה פלילית של ממש, כדי שיוכל לחזור כנער או נערה רגילים לחברה ללא כל כתם של רישום פלילי כזה או אחר. מצד שני מפעילה המשטרה שיקול דעת וכאשר אנו מזהים נער שהתנהגותו לאורך זמן מתאפיינת כאלימה כלפי הסובבים אותו הן בבי"ס והן מחוצה לו אנו נוקטים ביד חזקה ודואגים שיובא לפני שופט כדי שיקבל החלטה בעינינו. בהקשר הזה חשוב להדגיש שגם בתי המשפט מפעילים שיקול דעת ולוקחים בחשבון כי מדובר עדיין בבני נוער מתבגרים, אשר עדיין לא בשלים לגמרי להתמודד עם בעיות ולחצי היומיום וההחלטה בעניינם צריכה להיעשות הצורה רגישה תוך מיצוי החוק ותמיכה בקטין".

עד כמה חשופים התלמידים לאלימות בבית ספרם?

"המשטרה מקבלת מעט מאוד פניות על מקרי אלימות בכותלי ביה"ס. ביה"ס משאיר לעצמו את הטיפול דרך צוות החינוך שזה כולל: יועצים, פסיכולוגים ומחנכים."

כאשר שאלתי את שוש אחרק, מחנכת כבר שנים רבות בביה"ס הממלכתי דתי "אמית" כרמיאל, מה דעתה על האלימות הנוראה שמתפרצת וכיצד היא חושבת שניתן להפחיתה, היא השיבה: "אמונתי והשקפת עולמי לגבי מניעת אלימות והתגוננות מפניה היא ככל שנעניק לילד כלים ונלמד אותו להשתמש בהם נכון צמיחתו תהיה נכונה וטובה.ה"כלים" משמעם:1.ערכים, לאו דווקא דתיים 2.אמון בכוחותיו של ילד הגדל לגלות מתוכו את יכולותיו להוציאו מן הכוח אל הפועל. 3.שילוב בחוכמה רבה בין חופש בחירה חופשית להצבת גבולות והכוונה 4.לימוד מיומנויות המזמינות את הילד לשתף פעולה למשמעת עצמית, לפיתרון בעיות, לתיעול כעסים במקום לתקוף או להפנים. זהו מקומו של החינוך – הן בבית והן בביה"ס. ביה"ס מפגיש את הילד עם גורמים רבים, מבוגרים במערכת המשמשים דוגמא אישית ומודל לחיקוי וגורמי חוץ כמו: אנשי שיח, פסיכולוג, יועץ ועוד. תמיד יימצא הגורם שאליו הילד יוכל לפנות על מנת לקבל עזרה, עידוד והכוונה. החכמה היא לדעת לבקש מבלי להתבייש או להרגיש נחיתות או פחד. יש לזכור כי בעומק נשמתו האדם טוב-יש לדעת לקלף את הקליפות המכסות גרעין זה, להצמיחו ולהפריחו. ולדעת שהכל פתור – יש פיתרון לכל בעיה. אין הדבר תלוי אלא בי".

פעמים רבות יוצא לכל אחד מאיתנו לשמוע "הנוער הוא דור העתיד". האם מישהו יכול להתנגד לכך? ודאי שלא. זוהי עובדה. אך לפני שנוער יהיה דור העתיד, הוא יימצא בהווה ובכאב העכשווי מוכרחים לטפל. ובמקום שמכובדים בחליפות יקרות, עם מידות טובות שמוצנעות באופן מחשיד ומשכורת חודשית שיכולה לפרנס את כל אפריקה כולה, יחשבו כיצד תיראה המדינה "המפותחת" שלנו בעיני האו"ם ושאר מדינות זרות ונידחות, עליהם להעניק רגע של מחשבה ולו רק מטעמים אלמנטאריים בסיסיים, כיצד ניראה גופו של ילד מוכה בסופו של יום.

 

Leave a Reply

פורום תמיכה
תמיכה במייל
לאתר