מה באמת ידוע לנו על מקלדות מחשב ולמה זה אמור לעניין אותנו? שימו לב: לעיתים הקלדה הנראית לנו כפעולה פשוטה, דורשת קצת יותר תשומת לב…אם לא נשים לב "נזכה" לשפע בעיות בריאותיות. אך לא עוד: דן קופר נמצא כאן כדי לעזור לנו עם מספר טיפים מצוינים כיצד להמשיך להקליד ולא לסבול מדלקות פרקים (למשל) בהמשך…
הזינוק הטכנולוגי אותו אנו חווים בעשורים האחרונים שינה ללא הכר את חייו של האדם כשאורח הפנאי, העבודה וסביבתו האישית כולה מושפעת ונתמכת יותר ויותר על מערכות ממוחשבות. החדירה של המערכות הללו לחיינו שינתה לחלוטין את דפוסי התנהגות הפנאי והעבודה:
מפעילות דינאמית במרחב לתנוחת ישיבה סטטית במצבי גוף "קפואים".
ככל שהזמן עובר ותרבות המחשב רק הופכת למתקדמת יותר אנו מגלים כי על אף הקדמה היא עדיין כוללת בחובה תפיסה מיושנת הנוגדת את חוקי העולם החדש בה על האדם להתאים את עצמו למכונה ולא המכונה לאדם. הכוונה היא לשני אמצעי העבודה הנפוצים ביותר, הלא הם המקלדת והעכבר שמתברר כי הם אינם מכשירים "נוחים" כפי שנהגנו לתפוס אותם.
ממכונת כתיבה ל-I/O: המקלדת.
המקלדת כפי שאנו מכירים אותה כיום היא גלגול מודרני למכונת הכתיבה הנושנה, זו שהפכה לקלאסיקה שאפשר למצוא בחנות עתיקות. ואולי העובדה הזו היא העיקר בהבנת המקלדת והאופי שלה.
ב-1870 לערך, אמריקאי בשם כריסטופר שולס ניסה לפתח מכונת כתיבה יעילה שתוכל לתקן בעיה חוזרת ונשנית שפגמה ביכולת השימוש במכונה: כאשר ההקלדה הייתה מהירה מדי בין שתי מקשי אותיות סמוכות הייתה "התנגשות" בין המנופים הפנימיים שלהם והן היו נתקעות. לפיכך ניסח שולס את סידור האותיות אשר נודע בשם "QWERTY”, על שם סדר האותיות בפינה השמאלית העליונה של המכונה. אם הרצף הזה נשמע לכם מוכר ואתם לא יודעים מאיפה, אתם יכולים להעיף מבט במקלדת שמולכם ולמצוא אותו גם בה.
על כל פנים, שיטת QWERTY לא נועדה לפתור את הבעיה המכנית אלא למנוע את הבעיה האנושית ע"י בחירת צירופי האותיות הנפוצות לשימוש בשפה האנגלית, והרחקתן זו מזו כדי למנוע הקלדה מהירה. זוהי תחילתה של התפיסה השגויה לפיה יש להתאים את האדם למכונה ולא את המכונה לאדם, ולמרבה הפלא אותה שיטה בדיוק לא שונתה עד ימינו.
כיום, את מכונת הכתיבה מחליפה המקלדת האלקטרונית. מקלדת המחשב משמשת כחלק מעזרי ה"קלט-פלט" (I/O) במחשב, והטכנולוגיה החדישה פתרה את בעיית ההקלדה הישנה שרווחה במכונה. לפיכך השימוש במקשי ה-QWERTY במקלדת הינה הבחירה הגרועה והאיטית ביותר האפשרית, אך לנוכח העובדה כי העולם כבר התרגל למכונת הכתיבה הישנה כבר היה מאוחר מדי לבחור סידור חדש.
המשמעות עבורנו היא נרחבת הרבה יותר: אנחנו לא רק מקלידים לאט יותר אלא גם פוגמים בבריאותנו הרבה יותר. הפגיעות הנפוצות הנגרמות כתוצאה מכך הן בעיקר Comulative Trauma Disorders (מפגעים טראומתיים נצברים) ו-Repetitive Strain Injury (פגיעת מאמץ נשנה). קבוצת מחלות זו מושפעת ישירות מתפקוד מערכות השרירים, השלד והעצבים בגפיים העליונות ובמקרה הזה משימוש לקוי במקלדת.
הצרה היא בעיקרה המקלדת השטוחה – היא מחייבת עיוות בתנוחה הטבעית בה מצויה היד האנושית – הטיה של 20-30 מעלות לכיוון קו הרצפה (או השולחן) ומחייבת אותה לבצע "תיקוני תנוחה". כלומר, ליישר את קצות האצבעות ולמתוח את כף היד לאורך המקלדת – מה שיוצר לחצים בתוך שורש כף היד, המובילים לשפשופים, כאבים, דלקות ומעודדים תסמונות חמורות יותר בידיים. עוד בעיה נעוצה במיקום של לוח המקשים בצד השמאלי של המקלדת, מה שמחייב את יד ימין להתעקם מעט לכיוון היד השנייה בכדי להשתתף בהקלדה מהירה.
על אף השוליות שנדמית לדבר לפי נתונים ניכרת עלייה תמידית בפגיעות הנגרמות כתוצאה משימוש במקלדות. משנת 85 עד סוף שנות ה-80 הדיווחים על מפגעים גדלו במאות אחוזים, ולנוכח המקום ההולך וגובר שמחשבים ותפקידים תלויי מחשב תופסים בעולמנו בלתי נמנע כי הנתונים כי היקף הסיכון הוא כיום נרחב פי כמה: ממצאים מדעיים בארה"ב אומדים את היקף התופעה במדינה בכ-50% מכלל תאונות העבודה ומחלות המקצוע.
ההר הוליד עכבר: הסמן.
הסמן, הידוע בעיקר בכינוי "עכבר", הוא המצאה חדשה ממה שנהוג לחשוב. למעשה, השילוב שלו במחשב הביתי החל לפני כעשרים שנים. היותו תוסף חדש לצד המקלדת היווה גם את הסיבה למיקום המקובל שלו. למרות שהיה מתאים לכלי שליטה חשוב ושימושי שכזה לתפוס מקום משמעותי במרכז מול המשתמש, הוא נאלץ להסתפק במקום הפנוי היחידי שנותר – מצד ימין למקלדת. הדבר יוצר שתי בעיות רציניות:
חמש שיטות להקלת השימוש בעמדת המחשב.