TwitterFacebook

התבגרות בקורי הרשת

story
מאת : * גולן ג'ורנו
מאמר זה סוקר את פער השירות ( Service Gap ) המתקיים בשדה הטיפול ויחסי הסיוע עם מתבגרים, ועל האופן שבו הרשת על היבטיה השונים יכולה במידה לא מבוטלת לצמצם אותו . 

האינטרנט הוא מדיום תומך – קיום, רבות מהאינטראקציות הבינאישיות מתקיימות בו, בני נוער מבלים שעות רבות עם הסמארטפונים, הטאבלטים ומול המחשב ומקיימים בהם עולמות תוכן שיש בהן הנאה, יחסים חברתיים, למידה וחיקוי בכלל זה למידה על האופנות וההתנהגויות הרצויות, רכישת ידע ואף פורקן לדחפים בכלל זה הקשורים לתוקפנות ומיניות.
התקשורת בין בני הנוער מתבצעת הן סינכרונית ( צ'ט, וואטסאפ ) והן א סינכרונית ( פורום, מייל, אינסטגראם, סנאפצ'אט ) במרחב חסר גבולות פיזיים. זוהי לרב תקשורת עיוורת, חסרת גוף, נעדרת רמזים חזותיים ושמיעתיים, בשל כך ניתן לראות ברשת שדה נטול הירארכיות בו כולם שווים. ניתן להתקיים בה באורח אנונימי, לאמץ " אני דיגיטלי", מעין זהות חדשה ( לעיתים קשור לסטטוס הרגשי העכשווי / זהות מפצה ) ואיתה לנוע ברחבי הסייבר ספייס. ברשת מעיזים יותר, הולכים יותר רחוק, לעיתים הדבר יזכיר את האופן שבו כאשר אנו מדברים לעצמינו אנו הולכים יותר רחוק.
בני נוער מעיזים יותר ברשת, הם הולכים יותר רחוק עם התחושות, הרגשות, הדחפים הם חשים בטוחים יותר גם בשל האנונימיות, העובדה שלא רואים אותי, לא יכולים להגיע אליי, אפקט חזק הקשור בהסרת עכבות ( Dishinibition Effect ) המתקשרות לחרדה, בושה אשמה בהקשר של היחסים הבינאישיים מסייע גם הוא לחשוף את עולמם התוך רגשי. הרשת מאפשרת גילוי סוד, אותו סוד שאינו ניתן לדיבור, רבות מהפניות אל מערכי הייעוץ והתמיכה הנפשית ברשת הן עם מוקד פנייה הקשור לפגיעות מיניות בכלל זה כאלה שנעשות בתוך המשפחה, סוד נוסף שנצפה קשור בעיבוד וגיבוש הזהות ההומו לסבית .
בני נוער יכולים לחוש שאל מול חשיפה של תכנים רגשיים ברשת הם נתקלים בסביבה אוהדת, אמפאתית, הדבר מסב להם תחושה שהאחר מתפעל מהם, אמפאתי, נוצרת בחוויה שלהם קשר של נפש בנפש ( בהיעדר גוף ) כל אלה מעצימים את התחושה . פעמים רבות נראה כיצד חוויה זו מתחלפת כשהחוויה שמנגד נחווית ככשל אמפאתי, פעמים רבות נחווה הדבר כמפח נפש, ככשלון רגשי שתגובות רגשיות רבות בצידו. הכשל האמפאתי יכול להתרחש גם מחוץ לרשת ביצירה של " חלום ושברו " ( עולם הפנטזיה, הדמיון וההזדהויות השונות אל מול המציאות וכוחות האגו העומדים לרשותו של הנער ) או פגיעה פיזית משמעותית שיש בצידה פגיעה משמעותי במעטפת הביטחון האישי, הקיומי בעולמם של בני הנוער המתגבשים להם.
נערים רבים מוצאים ברשת ובדיגיטל חוויה מפצה, זו שאינה מצויה בסביבת ה Off Line מעין ריסטרט לאני, התפקיד ( Role Play) יכול להתחלף, משעיר לעזאזל אני יכול "להזדהות עם התוקפן" ולמצוא שעיר לעזאזל אינטרנטי , אני יכול להיות נדיב בצורה יוצאת דופן ( במתן עצות ,גם אם הן אובדניות ) אני יכול לאמץ זהות שאותה אני רוצה לנסות ( הזהות כ Primary Task אצל מתבגרים ) לחוות כיצד זה מרגיש ולנוע אל זהות אחרת עד לגיבוש העמדה הבוגרת ( לעיתים תיראה הרשת כקולאז' מרהיב של זהויות ), עכבות הקשורות ביצירתן של תחושות הקשורות לזרות, ניכור, הדרה אישית וחברתית, לעיתים מוסרות כאחת באפשורן של חוויות אלה.
הרשת מקיימת בתוכה סביבה סיכונית נטולת עכבות, נטולת סטינג שיש בו זמן, מקום פיזי, גבולות, היא מקיימת בתוכה ערוצים פומביים ואינטימיים, יש בה שיתוף המוני ונטול בושה עד לרמת האקס איביציוניזם אך לא מעט ערוצים אינטימיים דיסקרטיים, זוהי סביבה שבה לרוב עולם המבוגרים אינו נמצא בה או לכל היותר מתפקד כ"פרח קיר" ( רואה/מתצפת אך לא משתתף ) , מדיר עצמו או מוקע מתוכה כדרכם של מתבגרים לעשות לעיתים. הבריונות ברשת ( Cyber Bulling ) המופנית אחד כנגד השני מתעצמת גם באמצעות הקלות הבלתי נסבלת של ההקלקה. קשיים בויסות, דיס אינטגרציה חושית, קושי בשליטה בדחפים ואימפולסיביות יכולים לקבל ביטוי נרחב ומיידי יותר בסיועו של העכבר או האצבע  ואיפיוני התקשורת ברשת שעליהם דיברנו .
תקופת גיל ההתבגרות מאופיינת בתמורות רבות, והיא כרוכה במשימות התפתחותיות מסובכות, כגון גיבוש הזהות, התנתקות מהמשפחה, יצירת קשר משמעותי עם בני המין השני, בחירת מסלול לימודי ועוד. ריבוי משימות אלו גרם לתפיסת הגיל הזה כתקופה סוערת שנחשבת לתקופה פגיעה ביותר. מטפלים וחוקרים מסכימים כי למרות הצורך של המתבגרים בסיוע, בהכוונה ובייעוץ, קשה מאוד ליצור עמם חוזה טיפולי בהיר ומשמעותי ושיעור הנשירה מטיפול בקרבם גבוה במיוחד. ההגדרה הרווחת בספרות המקצועית לחיפוש עזרה היא הגדרתו של גורש (1978 , Gourash): חיפוש עזרה הוא אחד מאופני התקשורת המכוונת כלפי האחר שעניינה בעיה או אירוע מטריד, והיא מיועדת להשגת תמיכה, עצה או סיוע בזמן מצוקה כלשהי. בקשת העזרה יכולה להיות מופנית למקורות עזרה פורמליים או למקורות עזרה לא-פורמליים.
מצב זה, שהמתבגרים חווים מאורעות קשים ולחצים אך אינם פונים לקבלת עזרה, מכונה בשם "פער שירות" (service gap). זה הפער בין מידת הזדקקותם של אנשים לעזרה לבין מידת קבלת העזרה בפועל (סילס, 1997). אחד הקשיים העיקריים בעבודה עם בני נוער הוא הקושי להביאם לצרוך שירותים טיפוליים – למרות הצורך שלהם בסיוע, בהכוונה ובייעוץ (שפלר, 1998; Katch, 1989 & Zayas Luis,). יש לכך סיבות שונות, והן קשורות לחוסר מודעות לשירותי הקהילה המוצעים, לעובדה שמתבגרים רבים מופנים לטיפול (פעמים רבות – בניגוד לרצונם) ואינם פונים בעצמם, וכן לחשש שמא ההפניה לטיפול תפגע בדימוי העצמי של המתבגר ותשפיע על עתידו בצבא ובחיי העבודה (ארליך, 1992; דויטש, 1989;  Katch, 1989& Luis, Zayas).
עוד עולה כי בני נוער במצבי סער ולחץ חוששים לעִתים משיתוף אחרים במצוקתם, פן יפרשו אותם "לא נכון", יפרשו את התנהלותם כהתנהגות סיכונית, ישתפו את הוריהם, את רשויות הרווחה או את המשטרה, והם חוששים פן ישללו מהם את השליטה בטיפול במצבם.
בבחינת הגורמים המעכבים הגעה של בני נוער לטיפול ניתן לכלול גם את :

  1. "טיפול" כמוקד בקונפליקט שבין עצמאות לתלות –  חווית הטיפול יכולה להעיד על "אני חלש", "אני תלותי" "אני קטן" "אני תלוי" מול הרצון בעצמאות ואוטונומיה.
  2. המטפל כמנהיג/ה אקספרסיבי/ת – המטפל גם אם הוא "גבר",  נוגע בייצוג המופנם ההורי של המתבגר הקשור לאם- דרך יכולות/כישורים/התנהלות שיש בה הקשבה, הכלה, דאגה, אמפאתיה, רכות. אותה אם גדולה שמתחת לסינורה זה עתה יצא. שוב נוגע בקונפליקט של בין עצמאות לתלות.
  3. טיפול כסטיגמה –  מול קבוצת השווים קשור גם לתיוג עצמי שיכול המתבגר לעשות לעצמו.
  4. עולם המבוגרים – "אנחנו" ו"הם" , המטפל כמבוגר, והעובדה שמי שמפנה את המתבגר לטיפול הוא לרוב דמות מעולם המבוגרים לרוב "מבוגר אחראי" ( הורה, מדריך, מורה, יועצת )
  5. הטיפול/ ההסתייעות כפגיעה וכתחושת כשלון – מוביל למצב של הימנעות והגעה מאוחרת מדיי לטיפול אם בכלל.
  6. המחשבה כי חשיפה של תכנים שיש בהם התנהגות סיכונית/הזנחה/התעללות/ בעייה נפשית של המתבגר מול זיהויים (שם,כתובת, הורים, מוסד לימודים וכיוב' ) תוביל בהכרח להתערבות של גורמים לא רצויים על ידם ( משטרה, פקידי סעד, דיווח להורים וכיוב' )יכולה להוביל  להימנעות מטיפול/התייעצות.

girl-518517_1920

הרשת והאינטראקציה שהיא מזמנת, מזמנים  תקשורת חסרת גוף, לעיתים נעדרת רמזים אודיו-ויזואליים, אנונימיות ובחירה של "אני דיגיטלי ( כינוי שלעיתים מרמז על הסטטוס המנטלי של הפונה ). ההגעה לתמיכה הינה וולנטרית, עצמאית, המתרחשת לרוב מתוך החדר האינטימי של המתבגר כשעולם המבוגרים אינו בסביבה, ואינו מעורב בהחלטה או בהנגשה של מוקד הטיפול ( המבוגר כמזמין, כמסיע/כמביא, כמשלם ) , התומך "כמבוגר" נעדר רמזים אודיו-ויזואלים (לבוש, קול, תנועות גוף, סימני גיל ) ויש מעין "השטחה של מערך הסטטוסים".
הרשת מאפשרת למתבגר לבחון זהויות, לשחרר קיטור, לבחון פנטזיות, להתנסות- לעיתים ינוע בין זהות אחת לשנייה, ינהל אינטראקציה בין מושא הדמיון והפנטזיה ויחוש כיצד זה מרגיש. אפקט הדיסאינהיביציה ( הסרת העכבות ) המתרחש באינטראקציה הבינאישית ברשת, כולל בתוכו לרוב הסרה של בושה, אשמה, חרדה שיכולים להתקיים במפגש הבינאישי מחוץ לרשת. בתקשורת א סינכרונית (פורום/מייל/קבוצות דיון/סיקרט ) יוכל המתבגר גם לא להתמודד באופן ישיר עם התגובה ( תגובה מושהית ) לשחרר דבר מה ולהתמודד באופן מושהה עם התגובה שמנגד.
"ההעזה" המתאפשרת ברשת מאפשרת למתבגר לחשוף את עולמו התוך נפשי, על הוויתו על כוליותו, הוא נחשף באופן "מוגן" באופן שלרוב לא יעשה במקום אחר, כאשר מול זה מתקבלת אמפאתיה מצד "מבוגר אחראי" כי אז נוצרת חוויה חזקה של "נראות" של "התפעלות", של קבלה, לעיתים מתרחשת חוויה של "תאומות" (Twinship) עם מושא האינטרקציה, של טלפתיה כל אלה יכולים להוביל לתחושות חזקות של סיפוק ועונג.
"גילוי סוד" , "התרה של הסוד", גם היא מוצאת באינטרקציה ברשת קרקע פוריה, מקדמת ומאפשרת ( אנונימיות,העזה, מרחב מוגן, מבוגר אמפאתי ) – המתבגר החווה "סער ולחץ" מול המשימות ההתפתחותיות השונות והמורכבות שאיתן הוא מתמודד, חש "חטוטרת" שאותה הוא מבקש להסיר / לשתף בה גם בשל "ריבוי המשימות" לעומת תקופת הילדות. סודות המקבלים ביטוי בחווית התמיכה נוגעות לתקיפה מינית שנעשתה בעבר או שמתרחשת און גואינג ע"י מבוגר אחראי, ביטויים הקשורים לגיבוש הזהות ההומולסבית של המתבגר/ת, ביטויים של פוסטטראומה על רקע אירועים אלימים/טראומה לאומית, "אהבה אסורה" ועוד.
להלן דגשים הקשורים למתבגרים ולעולם הדיגיטלי , אשר הינם חשובים בהערכה הפסיכוסוציאלית שנערוך להם בחדר הטיפול  :

  • באילו אתרים גולש ? איזה סמארטפון מחזיק ? האם משלם על חבילת הגלישה בעצמו או הוריו ? האם צורך ברשת מידע ומאיזה סוג ?
  • וואטסאפ – באילו קבוצות וואטסאפ פעיל ? האם משמש כמנהל או כיזם ? האם מקיים קבוצה עם הוריו ? האם יש להוריו נגישות לסמארטפון שלו ולפעילותו בוואטסאפ ? האם חווה " גריעה והוצאה " מקבוצה שהיה בה בעבר ? האם חש שלא הובן או שנפגע בהתנהלותו שם ?
  • באילו אפליקציות משתמש בסמארטפון ? כמה עדכני ומחובר לאופנה העכשווית ?
  • כמה השימוש מסתדר עם סדר היום: (לילות, זמן השיעורים, כל היום ) ?
  • האם אופן ההתנהלות באינטרנט שונה מאופן התנהלות במציאות (קשרים חברתיים, קשרים רומנטיים וכיוב'). באיזה אופן הוא אופוזיציוני וקומפנסטורי לא"אני" בהתנהלותו במרחב הדיגיטלי ?
  • האם "החיים הוירטואליים" באים על חשבון ההתמודדויות במציאויות או בכלל על חשבון החיים במציאות ?
  • האם יצר/ה קשרים רומנטיים באמצעות האינטנרט ? האם העביר אותם לסביבת ה Off line , האם חווה " חלום ושברו " בהתנהלותו הרומנטית ברשת אל מול ההעתקה מחוצה לה ? האם מקיים מרחב פנטזמתי משמעותי בהקשר האירוטי ובאיזה אופן הדבר משמש אותו ביחס לזהותו המינית המתגבשת ?
  • האם היו מקרים של בריונות באינטנרט ? האם תפקד כ"תוקף " או כ"קורבן " או אולי גם וגם, ומהן תחושותיו ביחס לכל אלה ?
  • האם נדרש לחשיפה אישית ?
  • שימוש באינסטגרם/ פייסבוק/ טוויטר: כמה עוקבים? כמה חברים? אחרי מי הוא עוקב? מי הדמויות האלה ?

מי הם אנשים שאיתם מדבר, עוקב האם אלה אנשים שאתה מכיר או לא מכיר?

  • האם מתנסה בחוויות באינטרנט שאינן מתאפשרות בחיי יום יום ומה הן התוצאות של החוויות האלו
  • האם מנהל ערוץ YOU TUBE ?
  • האם רוכש דברים דרך האינטרנט ? האם מהמר? או רוכש חומרים פסיכו אקטיביים? האם מקיים פעילות אנטי סוציאלית כזו או אחרת ?
  • האם משתייך לקהילה מנטאלית מסוימת וכמה פעיל בתוכה ? מהו התפקיד ( Role Play  ) שימלא בתוך זירה קבוצתית שכזו ?

 

  • פסיכותרפיסט, עובד סוציאלי – מנהל מערך עלם דיגיטל להתערבויות טיפוליות מקוונות עם נוער וצעירים בסיכון, עמותת עלם.
פורום תמיכה
תמיכה במייל
לאתר